היועץ המשפטי לממשלה אמור לייצג את האינטרס של המדינה והאינטרס של המדינה הוא האינטרס של הציבור החי בה. הציבור במאה ה-21 רוצה שקיפות בגופי המימשל. מערכת המשפט היא מערכת מימשלית המיועדת לתת לציבור שירותים בהגינות, ביעילות ועל פי החוק. היא צריכה להתנהל על פי נורמות התנהלות ציבוריות של גופי מימשל אחרים ממש כמו משרד החקלאות או משרד החינוך או כל משרד אחר. אין לכך שום קשר עם עבודתו של השופט הבודד אשר צריך לקבל החלטה בדין על פי החוק בלבד. להוותנו מערכת המשפט אינה מתנהלת על פי הציפיות לעיל.
בהתאם לרוח התקופה הכנסת חוקקה את חוק חופש המידע. חוק זה משקף את ההכרה כי המידע הנמצא אצל גופי מימשל שייך בעצם לציבור הרחב ורק במקרים יוצאי דופן יש הצדקה לא להעביר אותו לציבור. כמו שכתב היום 26.5 בידיעות אחרונות בועז אוקון העקרון של שקיפות מקובל אצל השופטים לגבי ארגונים אחרים, אבל אצל נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט העקרון הזה אינו מקובל כאשר מדובר במערכת בתי המשפט, והם מסרבים להעביר מידע על מספר התיקים הנמצאים אצל כל שופט - מידע ניהולי גרידא. דה מרקר עתר לבית המשפט המינהלי בירושלים ונשיאת בית המשפט המחוזי קבעה כי טיעוני הפרקליטות מדוע אין להעביר את הנתונים המבוקשים אין בהם ממש והוציאה צו המחייב את הנהלת בתי המשפט להעביר אותו כמבוקש.
היועץ המשפטי לממשלה לא סרב להגן על הנהלת בתי המשפט בטענות מגוחכות וכל זאת כנגד אינטרס הציבור. כעת אנו למדים ( מאמר של בועז אוקון בעתון ידיעות אחרונות של היום 26.5.2011 ) כי הפרקליטות החליטה להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון. לציבור כדאי לשים לב כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות מוכנים לייצג מי שפועל כנגד אינטרס הציבור.
לא מספיק ליועץ המשפטי לקבל ריקושט פעם אחת על עמדותיו והוא כנראה מחפש להתבזות בקנה מידה גדול יותר. כעת יש שלוש אפשרויות:
א. בית המשפט העליון יקבל את הערעור ואימון הציבור בבית המשפט העליון יפגע בצורה חמורה.
ב. בית המשפט העליון ידחה את הערעור לגופו של ענין ואז היועץ המשפטי יתגלה בקלונו: הוא אינו פועל על פי חוק חופש המידע ויתברר כי אין לו הידע המשפטי העמוק הנדרש ממנו בתפקידו ( חוץ מזה שהוא יעצים את העובדה שהוא בעצם אינו רואה את טובת הציבור לנגד עיניו אלא את טובתם של אנשי שררה - במקרה הזה נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט ). במקרה כזה ראוי שיתפטר מתפקידו בגין אי התאמה לדרישות התפקיד.
ג. בית המשפט העליון ידחה את הערעור בנימוק טכני כלשהו אבל לא לגופו של ענין ואז תמוזער הבושה למדינה ( = לאזרחיה ) על תפקודה העלוב של מערכת אכיפת החוק שיש לנו.
לא משנה איך יתפתח הערעור. הציבור נחשף לכך שמערכת אכיפת החוק אינה פועלת לטובת הציבור, וכדאי שהציבור יזכור את כל אלה אשר בשם סיסמת שלטון החוק ( בשפת DOUBLESPEAK על פי ג'ורג' אורוול ) מונעים לבצע בה שינויים שישפרו אותה לטובת הציבור הרחב ויעבירו אותה אל המאה ה-21
יוסף יעלי הינו בוגר הטכניון, ובעל תואר Ph.d בפיזיקה מהטכניון. עבד ברפאל ובאלביט בהנדסת אופטיקה כחוקר, כמנהל, כמהנדס מערכת וכמדען בכיר. לימד בבתי ספר ובמוסדות אקדמים בארץ ובחו"ל. כעת גימלאי, מתנדב בקהילה ועוסק בניתוח מערכות חברתיות.
